משרדי חקירות רבים מעניקים סיוע לעורכי דין בתיקים בהם הם מטפלים ומספקים להם את השירותים הנדרשים להם בהתאם לצורכיהם. עם זאת, סיוע לעורכי דין הוא אינו תפקידו העיקרי של משרד החקירות. בדרך כלל ניתן סיוע לעורך דין כחלק מהשירותים שמעניק המשרד לעורכי הדין לצורך התקדמות בחקירה ובטיפול בתיקי הלקוחות שלהם.
סיוע לעו"ד הניתן על ידי משרד חקירות מפנה את עורכי הדין לעסוק בפן אחד של ייצוג הלקוח וטיפול בניירת כשפן החקירות ואיסוף ראיות נעשה דרך משרד החקירות. במקרים אלה מצביע סיוע זה על שיתוף פעולה פורה בין משרד החקירות לבין משרד עורכי הדין המטפל בתיק הנדון, דבר המאפשר התקדמות מהירה בטיפול בתיק. לאור החשיבות המכרעת של סיוע לעו"ד במהלך טיפול בתיקי לקוחות נראה כי זה רק עניין של זמן עד שישכילו משרדי עורכי דין לפתוח מחלקה המספקת בעצמה סיוע ובכך יזכו ליתרון משמעותי לעומת עמיתיהם הנזקקים לשירותים אלה ממשרדי החקירות העצמאיים.
פוליגרף ככלי סיוע מרכזי לעו"ד בהליכים משפטיים שונים:
* תביעות חברת ביטוח – כאשר קיימת מחלוקת בין חברת ביטוח למבוטח התובע ממנה תשלום בגין כיסוי ביטוחי וכששני הצדדים לא מצליחים להגיע "לעמק השווה", המחלוקת עשויה להגיע לאולמו של בית המשפט לעניינים אזרחיים. השופט היושב בדין הוא שיכריע אם הצדק עם חברת הביטוח או עם מגיש התביעה. התובע מצידו יצטרך להצטייד בכל המסמכים שיכולים לעזור לו לאשש את טיעוניו כאשר לעתים בנוסף הראיות כוללות גם בדיקת פוליגרף. בדיקת פוליגרף היא אחת הדרכים הנפוצות כיום המשמשות לאימות גרסאות והיא נערכת כאשר שני הצדדים מסכימים לקיומה ושניהם חותמים על הצהרה המעידה על הסכמה לכך שתוצאות הבדיקה יהיו קבילות בבית המשפט.
* סגירת תיקים פליליים – בסוגיות משפטיות הדנות בסגירת תיקים בעילה של ״חוסר ראיות״ או ״היעדר אשמה״, הנחקר עשוי לבקש לערוך בדיקת פוליגרף כדי לנקות את עצמו מכל חשד ולשמור על שמו הטוב. במסמך הנחיות פרקליט המדינה, שעודכן בשנת 2018, נכתב במפורש בסעיף ד' ״לצורך החלטה בדבר עילת הסגירה ניתן ליתן משקל גם לתוצאתה של בדיקת פוליגרף… ובלבד שבדיקת הפוליגרף נערכה מטעם הרשות ובתנאי פיקוח ובקרה נאותים. זאת, להבדיל מבדיקה פרטית שנערכה בתנאי השוק".
האם בדיקת פוליגרף קבילה בבית המשפט?
הפוליגרף משמש באופן נרחב ארגונים ביטחוניים שונים, בניסיון להבטיח כמה שניתן מהימנות וטוהר מידות של עובדים בארגונים אלה. אבל מה אומר החוק בעניין? בשנת 2005 הוגשה הצעת חוק המתייחסת לבדיקות פוליגרף מבחינת הגדרות, רישיון לבדיקת פוליגרף ותאגיד בודקי הפוליגרף. קריאת סעיפי ההצעה מעלה שהיא לא מתייחסת כלל וכלל לקבילות של ממצאי הפוליגרף. הימים חלפו עברו ובשנת 2017 אישרה מליאת הכנסת את ״חוק הפוליגרף״, לפיו קציני משטרה בתפקידים רגישים יידרשו לעבור בדיקות פוליגרף תקופתיות. לפי ״חוק הפוליגרף״, נראה כי בדיקת הפוליגרף היא בדיקה קבילה כאשר היא מתייחסת לשוטרים, אבל מהצעת החוק מ-2005 ומחוק הפוליגרף המתייחס לקציני משטרה – לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי אם אמנם בדיקת פוליגרף מסוימת תהיה קבילה באולם בית המשפט בדיון משפטי מסוים. ומה קורה בפועל? מחשש לפגיעה בפרטיות, אוסר החוק לחייב אדם לעבור בדיקת פוליגרף, אבל אם אותו אדם חתם על כתב הסכמה המאשר כי הוא מסכים לעבור פוליגרף, בדיקה זו עשויה להיות קבילה בבית המשפט.
